It's a Beautiful World

360 על נבי סאלח

כשצפיתי בפרומו לתכנית ידעתי שאני אתאכזב מהכתבה של 360 על הכפר נבי-סאלח. ואכן, התאכזבתי קשות.

התאכזבתי מהעובדה שלא עסקו בכתבה יותר מדקה בסיבה להפגנות – החרמת מקור המים של הכפר.

התאכזבתי מכך שהבטיחו את "הצגת הסכסוך משני הצדדים" אבל בעצם הציגו את הצד הפלסטיני ואת הצד של מג"ב, שממלא פונקציה בלבד ואינו צד בסכסוך בין ממשלת ישראל המתנחלת והעם הפלסטיני המדוכא.

התאכזבתי מכך שלא היה דיון אמיתי בנוגע לממצאים שעלו מהכתבה, על כך שחיילי משמר הגבול "לא לוקחים סיכונים" ומפגיזים את התהלוכה עוד לפני שנזרקה האבן הראשונה, ועל כך שהם מתחילים לירות בלי הבחנה ברגע שהאבן הראשונה נזרקת, ועל כך שהם ממשיכים "לפזר" את התהלוכה בזמן שהאנשים מנסים להימלט על נפשם מכמויות הגז והאמצעים האחרים לפיזור הפגנות.

התאכזבתי מכך שהציגו את הבואש – אותו רכב מזוויע שמרסס נוזל מחליא שאינו יורד שבועות – ואפילו הראו כיצד משתמשים בנשק הזה לא כדי לפזר מפגינים אלא כדי להעניש בית מגורים באמצעות הפיכתו לביצה סרוחה לימים רבים, אך הנושא לא עלה לדיון בכלל.

מה שכן עלה לדיון זה מאמצי ההסברה של ישראל, העובדה שמתדרכים את הילדים בכפר כיצד להתנהג מול השוטרים בקרב על דעת הקהל, העובדה ששוטרי משמר הגבול – אנשים בקבע, שמקבלים שכר יפה מאוד על עבודתם הבזויה – הם אנשים רגישים ואינטיליגנטים (אני אזכור את זה בפעם הבאה שמפגין נהרג מירי בניגוד להוראות הפתיחה באש. רק בשבוע שעבר נפגע שם ילד בראשו מרימון גז שנורה בניגוד להוראות, ובבילעין נפגע אדם בכתפו באותו האופן). מה שכן עלה לדיון זה המאבק התקשורתי בישראל.

אבל יש פה סכסוך על מים. יש פה מתנחלים שהם גם אנשי צבא ידועים שזוכים להגנה בהתנחלות החודרת שלהם שנמצאת רחוק מאוד מכל גדר הפרדה בלב השטח הפלסטיני. יש פה מקרה קשה של שלילת החופש להפגין, של פיזור הפגנות עוד לפני שהן מתחילות, של שימוש אכזרי ובלתי מידתי באמצעים לפיזור הפגנות. כדאי, אגב, לשנות את השם של כלי הנשק האלה ל"אמצעים לענישה קולקטיבית ובריונות".

התאכזבתי מהתדריך המבויים והמזוייף של שוטרי מג"ב לפני ההפגנה, בו מפקד הכוח מסביר לחיילים כיצד לנהוג (ומיד לאחר מכן מצלמות ערוץ 2 רואות אותם פועלים בניגוד לתדריך, וכמובן שזה בכלל לא עלה לדיון בפאנל המגוחך שהתקיים אחרי שידור הכתבה).

התאכזבתי שלא אמרו אף מילה על הפרקטיקה המזעזעת של חיילי צה"ל, שמגיעים באישון ליל כדי לשלוף ילדים קטנים מהמיטה ולצלם אותם עבור מאגר ביומטרי של צה"ל. התאכזבתי שלא אמרו יותר מחצי מילה על באסם ונאג'י ושאר עצורי הכפר, שנעצרו בניסיון להטיל טרור ולאיים על האנשים כדי שיפסיקו להפגין להחזרת הקרקע שלהם והמים שלהם, ויתנהגו יפה בזמן שהוילות הלבנות של חלמיש ונווה-צוף נהנות מהקצאת מים גדולה פי 3 משכניהם, למרות שהמים האלה נמצאים כולם בשטחים שישראל כבשה ב-67.

התאכזבתי, למרות שידעתי מראש שאתאכזב. כי עד שהכפר היקר הזה מגיע לפריים טיים של ערוץ 2 מגיע לו קצת יותר נאמנות לאמת, וסיקור פחות שטחי. יש שם כל כך הרבה סיפורים אנושיים, חשובים, מעניינים, אבל היהודים בערוץ החדשות הישראלי לא מתעניינים באדם הפלסטיני ממש. במאמץ ליצור תמונה מאוזנת שכחו הציונים האלה שהתמונה אינה מאוזנת – שיש פה צד נגזל ומדוכא, וצד שמן שחי עליהם כמו טפיל. וזה לא שגנבו לנבי סאלח את המים כדי לספק מי שתייה למתנחלי חלמיש. גנבו להם את המים כדי להקים מעיין הנצחה לאיזה מתנחל טבוח, בריכה שבה צעירי ההתנחלות אוהבים לשכשך בזמנם הפנוי.

כנראה שאי אפשר לצפות מתכנית תחקירים רצינית לפתוח שנייה את גוגל ולנסות למצוא את הסיפורים האלה, לבקר באתר של Tamimi Press ולנסות ללמוד על מה ולמה אנחנו מפגינים. לפחות המנחה המטופשת של התכנית הרדודה הזו אכלה קצת גז והרגישה שהיא מזדהה עם התושבים.

ובלי קשר, אני חושב שישראל ביתנו עושים פה מהפכה שקטה עם כל החוקים המטורפים שעוברים להם לאטם והופכים את ישראל (של היהודים כמובן) למקום הרבה פחות חופשי.

שחררו את נאג'י ובאסם תמימי!

המדינה שלכם עוצרת מארגני הפגנות וכולאת אותם למשך חודשים ארוכים ללא משפט. התביעה דורשת הארכת מעצר, והם מוצאים את עצמם מחכים לתום ההליכים שנמשכים לעתים שנה שלמה. לצערי, זו גם המדינה שלי.

תמיד אומרים לי שהמאבק המשפטי בכיבוש הוא לא הדרך הנכונה לפעול, ושעלינו להישאר בנתיב הפוליטי ולנסות להשיג את ההישגים שלנו שם. אבל מה אפשר לעשות כשצבא ישראל משתמש בעצמו בכלים משפטיים בשביל להרחיק, לעצור, לאיים ולהעניש אנשים שחיים תחת דיקטטורה צבאית כל החיים שלהם? מה אפשר לעשות כשמקיר לקיר בפרלמנט אפשר להיתקל רק באדישות ושביעות רצון עצמית מכל דבר רע שקורה לפלסטינים שוחרי שלום? לאן מאבק דמוקרטי יוביל אותנו כשהציונים לא בוחלים בשימוש באמצעים השפלים ביותר כדי להשיג את מטרותיהם הפוליטיות?

צפיתי פעם במשפט ראווה כזה במחנה עופר. זה היה ביזיון ממש, שלחו שם ילדים בני 15 למעצר ממושך עד תום ההליכים בגלל חשד לזריקת אבנים על עצם דומם (גדר) במתקן כליאה בו נמצאים טרוריסטים של ממש. הדברים שנעשים בשמנו, ובמימון כספי המיסים שלנו, הם מחרידים ממש. משפט דרייפוס חדש מתקיים כאן בכל יום כמעט במכלאות האלה המיועדות רק לסוג מסויים של אנשים שחיים בשטחים הכבושים. מול ג'ובניקים מנמנמים אנשים נשלחים לחודשים ולשנים בתנאים גרועים בהרבה מאלה של כל אסיר בעל תעודת זהות כחולה. ילדים מפספסים שנת לימודים כתוצאה מההפללות ההדדיות של ילדים אחרים. וכל זה בלי שום קשר לטרור, בלי שום קשר לביטחון המדינה. פשוט המשך המלחמה באמצעים משפטיים, והמשך הכיבוש והגזל בדרכים ערמומיות ונבזיות.

מאות אנשים נמצאים בכל רגע במעצר מנהלי, בלי משפט בכלל, פשוט כי ישראל רוצה להרחיק אותם מהמאבק המוצדק והלגיטימי לקיום פסיקות בג"צ ולשחרור אדמתם ממעשי הגניבה של מתנחלים.

בושה וחרפה.

בשמאל הציוני אין אמיל זולא אחד לרפואה. אין רמון ארון אחד לכיסוי ערוותה של המדינה הגזענית הזו, שמפלה מדי יום בין דם לדם ומשתינה בקשת על מגילת העצמאות שלאורה היא נוסדה.

לפלוצים שלי יש את הריח הכי טוב

אין מה לעשות. אני פשוט כל כך יותר טוב ממך שזה מדהים.

אני לא אוכל בעלי חיים (או את ההפרשות שלהן), אני לא נוהג ברכב, אני נגד דת (אפילו נגד ברית מילה), אני לא צופה בטלוויזיה, אינני אוהב ספורט, אני ממחזר נייר ופלסטיק, אני קונה בגדים פעם בשנתיים, אני פמיניסט ומפגין למען זכויות הלהט"בים. ואני שמאלני קיצוני קיצוני, קוסמופוליטי וסולידרי וחסר אגו. אני גם תורם בכל חודש לגרינפיס.

אני פשוט טוב!

גם לפני כן, לפני שחזרתי בתשובה, הייתי הרבה יותר טוב ממך. הייתי לוחם בצבא, הייתי בתנועת נוער ציונית ונסעתי למשלחות לחו"ל לפגוש יהודים אחרים, התנדבתי בגן לילדים אוטיסטים, הזמנתי לביתי עולים חדשים לחגוג את החגים, לא ראיתי את עצמי מעולם עושה משהו שאינו עזרה לאחרים. בצפירה התרגשתי באמת. כשניגנו את ההמנון שרתי ולא רק עשיתי עם השפתיים. זכיתי בחידון התנ"ך הפלוגתי ובגדודי הפסדתי בנקודות. גם נראיתי טוב, ויש שיאמרו שהייתי טוב במיטה. ככה שאפילו כשהייתי רע בסטנדרטים שיש לי היום, הייתי הכי טוב בלהיות רע. בסט אוף מיי קיינד.

פעם הייתי שלושת רבעי אשכנזי, והיום אני רבע מזרחי.

וואו כמה טוב להיות אני!

כדי להראות לעולם כמה אני טוב ומעולה, אני מפרסם כתבות וידיעות על הנעשה בשטחים הכבושים. כך אני מזהה את עצמי עם המידע ובעצם מבדל את עצמי מאלה שטועים, שזה בעצם כמעט כולם כי מי יכול לעמוד בקריטריונים שפירטתי בשורה הראשונה של הפוסט? כך אני מבהיר לכל חבריי בפייסבוק, ולכל עוקביי בגוגל רידר, שאני אני הוא הבן אדם הטוב ביותר שאי פעם התהלך על פני האדמה. שאני לא מהרעים אלא מהטובים. שאני משהו אחר, שונה, עצמאי וטוב. לפעמים לשתף ידיעות על אלימות וטיפשות של אחרים לא מספיק לי. או אז אני משתמש בבלוג הזה וכותב עד כמה רע לי מכל מה שהולך פה במדינה, בשביל שאף אחד לא יתבלבל: אני הוא האדם העליון, פאר היצירה, מגדלור של מוסר וצדק ומצפן מוסרי לכל אדם.

כדי להראות לעצמי כמה אני טוב, אני הולך להפגין בשטחים. "הוי," אני נאנח לעצמי בעודי יושב באוטובוס או במכונית בדרך חזרה לתל-אביב עירי האהובה, "כמה אני טוב ולא חלק מכל החרא הזה שמתחולל כאן". אני חוזר הביתה ומרגיש נקי וצודק ומעולה, וזה נותן לי לפחות שישה ימים של רגיעה מצפונית עד שאני מרגיש צורך לחזור על התהליך. העיקר, אני אומר לעצמי, לא להיות מאלה (שזה בעצם כמעט כולם). כשאני מרגיש גרוע במיוחד אני מנסה להיעצר, וכשאני נעצר אני מרשה לעצמי לנוח במשך שבועיים.

מתחיל להיות לך חם בפנים? גם לי! איך משיגים את הטלפון שלי?

אני לא מבין מה יש לך נגדי כל הזמן. אני נוטה להאמין שאתה פשוט מקנא בי ובכמה שאני טוב, אבל דע כי הקנאה שלך אינה במקומה, והיא נובעת רק מכך שטרם נחשפת למנגנונים הנפשיים אשר מפעילים אותי.

מה שאתה לא מבין זה שלהיות אדם טוב כמוני זה כמו להיות אנורקסית. היא אף פעם לא מרגישה רזה מספיק, ואני אף פעם לא מרגיש טוב מספיק. למעשה, רוב הזמן אני מרגיש מחורבן וחושב שאני גרוע. בכל מראה שתעמידו מולי אמצא פגמים חדשים הדורשים תיקון, ואפילו פגמים שלעולם לא אוכל לתקן – פגמים קריטיים, קשים ביותר. רק המוות ישחרר אותי מהתחושה הזו. וזה בגלל שאני כל כך טוב. טוב מדי. אם תתן לי באמת להוביל אותך, דע מראש שזה יהיה הכיוון הכללי אליו נצעד.

רוצה להיות כמוני? שאל אותי כיצד!